יום הלידה של ילדינו הוא יום עוצמתי. לפעמים אנו מבינות זאת רק בדיעבד ולפעמים הרבה לפני הלידה, 
אבל איך שלא נסתכל על זה, היום הזה נחרט בזיכרוננו לעד. הציפיה לקראת היום הגדול משחקת תפקיד
ראשי בזמן הלידה. חוץ מתיק הלידה שאנו מכינות שבועות מראש אנו מביאות אתנו לחדר לידה את "תיק הציפיות" 
המכיל פנטזיות לגבי הלידה, המיילדת, הרופא, הבעל ותפקידו בחדר לידה, ציפיות לגבי עצמנו וילדינו ועוד המון 
מחשבות (בדרך כלל מיותרות ללידה). 

לתיק הציפיות שלנו תפקיד מרכזי בלידה. ממש מרגע שמתחילה הלידה אנו שולפות משהו מתיק הציפיות שלנו
ודבר זה ישפיע על התפתחות הלידה. ישר ה"ראש החושב" נכנס לפעולה. לדוגמא אם מתחילים צירים סביב 
התאריך המשוער עוד לפני שאנחנו בטוחות שהלידה באמת החלה  אנו כבר משבצות את חוויית הצירים בתוך 
הסיפור לידה העתידי שלנו. ועוד הצירים ממשיכים לבוא  ואנו שוב מפנות את מחשבותינו למשמעות הצירים בסיפור הלידה שלנו ומפתחות ציפיות להמשך הדרך... "מה ככה זה צירים? שטויות, זה בכלל לא נורא" או ההיפך.

ככל שיש לנו ציפיות ומחשבות לגבי הלידה העתידית שלנו ואפילו לגבי המשך התפתחות הלידה אנו בעצם בונות לנו פלטפורמה לאכזבה, רגשות שליליים ובעיקר להסחת דעתנו מהאירוע המרכזי המתרחש בגופינו .

אני מזמינה אתכן להתנער מהמחשבות ה"טורדניות" לגבי הלידה במיוחד במהלכה על מנת שתחווי את חווית
הלידה כפי שהיא ולאפשר לך פשוט להיות! פשוט להיות בלידה!  ללא מחשבות מיותרות.  על ידי הפנמת תשומת
ליבכן פנימה תאפשרי ללידה לזרום ולהתפתח. כל מה שאת צריכה לעשות זה לסמוך על היכולת של גופך ללדת. 
 ברגע שתתכנסי פנימה, כפי שגופנו מכוון אותנו לעשות בזמן לידה, תוכלי לחוות את הלידה ללא שיפוטיות, ללא
ביקורתיות וללא אכזבה. בזמן לידה, ברגע שאנחנו (כמו רוב החיות) נמצאות במקום בטוח ופנויות להתמקד ולהתמסר לגופנו, רוב הסיכויים שהלידה תתפתח כפי שהיא יכולה וצריכה להתפתח. ברגע שהאישה לא מתעסקת במחשבות מיותרות, חששות וכו' היא יכולה להתפנות לחוויית הלידה ולאפשר לה לזרום.

הדרך שבעיניי הכי רצוי לחוות את הלידה היא דרך הרגע הנתון. פשוט להיות ולחוות כל רגע נתון בלידה. לא לחשוב קדימה מידי ולא על הרגעים שחלפו.

איך מתכוננים מחשבתית ללידה? ואיך מתרגלים להיות נוכחים בחוויה ללא מחשבות מיותרות?
 

כפי שציינתי, נשים בשליש האחרון של ההיריון עסוקות מאוד מחשבתית לגבי הלידה הקרבה ומובן לי שלא ניתן 
להרחיק מחשבות אלו באופן מוחלט. אני בעצם מזמינה אתכם לתרגל איך לנווט מחשבות שלא מקדמות למחשבות
חיוביות ומקדמות לידה.

בכל שלב בהריון אפשר להתכונן מחשבתית ללידה. תחילה, דמיינו  את הלידה האידאלית. שבו בשקט, עצמו עיניים,
נשמו עמוק ותארו לעצמכן את הלידה המושלמת. דמיינו איך היא מתחילה? איפה? עם מי אתן? וכל פרט נוסף עד
סוף הלידה וצאת ילדכם לאוויר העולם . זכרו היטב את ה"פנטזיה שלכן" וכל לילה לפני השינה דמיינו אותה, בשלמותה.
 תנו להתעסקות המחשבתית שלכן להיות ממוקדת לחוויה זו. המוח שלנו מבין את התמונות שהוא רואה ונותן להם
ביטוי בזמן אמת.  זהו הצעד הראשון.

לקראת הלידה, אם מתגנבות לך לראש מחשבות שליליות, תני להם "טוויסט" חיובי ותשלבי אותן בתסריט הלידה שלך. לדוגמא אם את חושבת שיתחילו לך צירים שיתחזקו במשך מספר שעות ואז  יפסיקו ויתקעו את הלידה, תני 
לחשש זה הכרה ואז תדמייני שבאמת הייתה הפוגה קלה בצירים, (הפכי דבר זה לחיובי) ותראי בהפוגה זו כהקלה 
וריענון להמשך הלידה ומיד תחשבי איך הצירים חוזרים במלאו עוצמתן ומועילים להמשך הלידה.
 

לאחר שהתכוננת מחשבתית ללידה כל מה שעליך לעשות בזמן הלידה עצמה זה לנסות ולהפסיק לחשוב! נשמע 
מצחיק אבל כל כך נכון.

עדיף וכדאי להתמקד בתהליך הפיזי שעובר על גופך. בכל פעם שגולשות המחשבות שלך למקום אחר, נשמי עמוק ותתמקדי בגופך ובנשימות עצמן. אמרי לעצמך שאת בוטחת בגופך ובסובבים אותך.
let go and enjoy the ride

בהצלחה...
 

באהבה גדולה,